אנציקלופדיה קבלית Wiki
Register
Advertisement

יש מעליי פרצוף העליון שמוליד אותי, מחזיק אותי בחיים. אפשר לקרוא לו ההורים שלי, או הבורא שלי, כי ברא אותי. לא חשוב אם הוא ברא או הוליד אותי, זה משהו שגרם לכך שאני קיים. הפרצוף הזה הוא גם משמש לי כדוגמה, כי אני רוצה להיות כמוהו. כמו שאנחנו רואים על הילדים הקטנים, הם רוצים להידמות להורים. ממש כך, מכל הדברים שאמא עושה, או אבא עושה, למרות שאבא הוא לא כל כך דוגמה, כי כמה הם כבר רואים אותו - בעצם הילדים לוקחים מהם דוגמה. הם מסתכלים עליהם ורוצים להידמות, זה טבע הקופים נקרא, חיקוי, בעולם הגשמי. בעולם הרוחני דורשים מאיתנו למצוא את החיקוי הנכון של הפרצוף העליון שהוא נסתר. למה? כי על ידי זה שאני מחפש אני מתחיל להבין אותו. למה החיקוי שאנחנו עושים בעולם שלנו נקרא "חיקוי קופים"? כי אתה בזה עושה חיקוי חיצון. הוא עושה כך, ואני עושה כך. זה מקובל גם בכל מיני דתות, אמונות ותרבויות, כמו שעושה הרב'ה, כך עושה החסיד. אצלנו בחכמת הקבלה זה לגמרי הפוך, כי העליון נסתר. גם המורה נסתר, אף פעם בחכמת הקבלה לא נותנים לך שום דוגמה טובה. ולָמה? כי אתה צריך בעצמך למצוא את הדמות הנכונה שלו. על ידי כך אתה מברר כל מיני אפשרויות. ובסופו של דבר, כשאתה לא מסוגל לתאר אותו נכון, זה סימן שאתה לא יכול לאתר אותו נכון. לתאר ולאתר, זה ממש כך הולך ברוחניות. ברגע שאני מסוגל לתאר אותו נכון בשבילי, מה זה נקרא ה"דמות" שלו, ואיך אני עושה זאת? כשאני בפְנים נעשה כמוהו, אז באותו רגע הוא נפתח. וכשאני רואה כמה שאני מחפש עם החברים, עם הקבוצה, עם כל מיני היחסים בינינו, מה זה נקרא ה"עליון" ואנחנו מוצאים ש"העליון הוא כשאנחנו כולנו מחוברים יחד. ואם נתחבר יחד זה יהיה העליון". אז אם אנחנו מתחילים לעבוד על זה, אנחנו רואים שזה בלתי אפשרי, ומתחילים לצעוק וכן הלאה. אם כך, מאיפה אנחנו מכירים את העליון? מתוך שאנחנו מבררים כל מיני אפשרויות מדבר והיפוכו. אם לא יכול להיות זה ולא יכול להיות זה ולא זה, אז רק זה יכול להיות. בצורה כזאת אנחנו מבינים אותו, כי אי אפשר אחרת להכיר את הדבר לעומקו אם אני לא לומד מכל הדברים הניגודיים שבו, שהוא לא יכול להיות כך. לכן העולם העליון הוא נסתר, ואנחנו צריכים במאמצים שלנו בצורה כזאת לגלות, ואז בקבוצה אני יכול לעבור את כל הבירורים האלה בצורה מהירה. אבל על ידי מה אני מברר? הרי אם השכל התחתון הוא אגואיסטי, והבירורים הם על ידי האגו שלי, אז מה אני יכול לברר? את העליון אני לא יכול לברר. מה עושים? כדי לברר את הדברים בצורה נכונה אני צריך שכל עליון ורגש עליון. שכל עליון נקרא "אור הע"ב", רגש עליון נקרא "אור הס"ג", או "אביך ואמך", כמו שאומרים "מוסר אביך, ותורת אמך" אבל מה זה אומר? שאותם שני אורות, ע"ב וס"ג, חכמה וחסדים, הם בעצם מהווים לי את כל העוצמה של המדרגה העליונה יותר. כשאנחנו מדברים על אור ע"ב ס"ג, אנחנו מדברים על אור החכמה דאין סוף, רק למה אנחנו קוראים לו "אור אין סוף" כשמדובר על אור ע"ב ס"ג? כי באין סוף זה האור הכללי. ובע"ב ס"ג האור הזה מסודר בצורה שזה חכמה וזה חסדים, שני כוללים של האור אין סוף, וגם מסודר בצורה לינארית כלפי העביות, זאת אומרת מותאם לתחתון, שהוא מגיע במידה ובמשקל ובהתאמה של תחתון לעליון, לכן זה ע"ב וס"ג. זאת אומרת, אור ע"ב ס"ג הוא בעצם אור האין סוף ורק כשאני מבקש עזרה, הוא מגיע אליי בצורה ישירה ומדודה וכך נותן לי כוח, הבנה והרגשה. זה נקרא "אור ע"ב ס"ג". זאת אומרת, זה אור הכללי שעושה בי תיקונים. אני לא מודד אותו ולא קובע, פשוט אם אני מבקש עזרה מלמעלה, הוא מגיע אלי כך והוא כבר מודד את עצמו כלפי המדרגה שלי. הוא לא בא כדי למלא אותי, הוא בא כדי לתקן אותי, לעשות אותי כע"ב וס"ג עליונים.

קבלה לעם 19-9-12 שעור שלישי דקה 19:00

Advertisement