FANDOM


מהי מציאות ברוחניות? הכול נראה מחוצה לאגו שלי מפני שהם באמת הכלים דהשפעה שלי. אני עכשיו נמצא באיזה מציאות, תפיסת המציאות. יש אני שמרגיש שזה אני, יש מציאות שהיא קרובה אלי שזה הקרובים, החברים אולי, ויש עוד מעגלים יותר ויותר חיצוניים שבאים מכלל האנושות. וחוץ מזה יש דומם, צומח וחי, כל העולם, כל היקום. המציאות הזאת מחולקת אצלי בצורה כזאת בגלל האגו שלי. האגו שלי מחלק את כל התפיסה שלי בצורה כזאת והאגו גם כך מחולק. אין מציאות פנימית ואין מציאות חיצונית, אלא כך האגו שלי מחלק אותה לפנים וחוץ, והפנים והחוץ מחולקים עוד לדרגות רבות ושונות. בחוכמת הקבלה אנחנו לא מדברים על המציאות עצמה, אלא רק כלפי האדם המשיג את המציאות. אז אומרים מקובלים, מה שנראה לך כמציאות הפנימית שלך, כולל המעגל הכי קרוב אליך, זה האגו שלך שזה כמו הגוף שלך, שבהם אתה חי, על זה אתה שומר, זה שלך. ויש מציאות חיצונה שאתה רוצה לנצל את מה שיש שם כדי להכניס כל מה שיש בחוץ פנימה. התפיסה הזאת נקראת אגואיזם, כך זה נקרא. במה היא רעה? בזה שהיא מגבילה אותך כי אתה בזה חלק מהחי, שחי בצורה אינסטינקטיבית ואין לך בגללה הכרה במציאות האמיתית. נתנו לך את המציאות הזאת בכוונה כדי שממנה והלאה אתה תחקור, אתה תשתנה, אתה תתפוס את המציאות בצורה כזאת שנקרא האלוקים, הטבע, הבלתי מוגבל האמיתי. רוצים לגדל אותך למצב כזה. אז שוב, מה שנקרא אבולוציה, היקום, הדומם, צומח, חי ומדבר, זה הכול שלך, הכול זה אתה. כי אתה תופס את זה, אין חוץ ממך שום דבר. עכשיו, רק העניין הוא להחליף את התפיסה. איך אפשר להחליף את התפיסה? אז לכן כותב בעל הסולם שהבורא נתן לנו מתנה, שיש במציאות מחוצה לנו כוחות עזר, שאדם שיש לו נקודה שבלב, שגדל לו הרצון האגואיסטי מדומם, צומח וחי, לדרגת המדבר, והוא הגיע לדרגת המדבר דמדבר, ד' ד-ד', אז עכשיו הוא הגיע למצב שהוא צריך לרכוש את כל מה שמחוצה לו. בכוונה המציאות מחולקת לפנים וחוץ כדי שאתה תשנה את התפיסה שלך, שהיא לא תהיה בתוך עצמך, אלא מחוצה לך. למה? כי במצב כזה אתה אף פעם לא תהיה מוגבל. ברצון אין לך למלאות משהו מסוים, אלא זה ללא גבול. אנחנו לא מבינים מה זה. אין לך גבולות לא בזמן ולא במקום וגם לא בתנועה, אלא רק במה שאתה יכול להגיד, אין גבול, זאת אומרת אתה נמצא מעל לכל ההגבלות. איך ניתן להביא אותנו לדבר כזה? אז במציאות הזאת החיצונה, הכינו לך עזרה, שהעזרה היא קודם כל הכוח ההשפעה שממלא את המציאות הזאת החיצונה שנקרא האור העליון, והכוחות שקרובים אליך, מובנים לך ומורגשים בך, שהם נקראים קבוצה. אלו הם כוחות הנשמה שלך שנמצאים כביכול מחוצה לך, אתה מרגיש אותם כמשהו חיצון, ומידת הדחייה שלך מהם היא כדי שאתה תתחיל לפתח את היחס שלך לתכונת ההשפעה. אבל כל זה, זה הנשמה שלך.

ההגדרה היומית 16.12.11 חלק ד' דקה 29:00טוב, למדנו לפני זה על תפיסת המציאות, שזה עיקר ההקדמה הזאת, עד כמה שתפיסת המציאות הזאת היא משתנה, משתנה בהתאם לתכונות שלנו. אדם משנה את הכלים שלו ומה שהוא מרגיש בהם משתנה, זה ברור, רק לא כל כך אנחנו מודעים לזה שגם עכשיו אנחנו נמצאים בתפיסת המציאות המסוימת כלפי אותו המשיג, אותו אדם המשיג. ואם תכונות שלו ישתנו, אז המציאות תשתנה(משתנה?). אנחנו לא מרגישים את זה, אנחנו מרגישים שאותה המציאות היא קיימת ורק בה יש כל מיני שינויים קלים בתוך אותם התכונות. בתוך אותם התכונות. רצון לקבל יותר גדול ויותר קטן, הוא לא משתנה מלקבל ללהשפיע. הוא משתנה מלקבל לעצמו ללהשפיע על מנת לקבל לעצמו. זאת אומרת, הוא נמצא בכל זאת באותה הכוונה לקבל, ולכן המציאות היא כל פעם אותה המציאות רק יותר ברור – פחות ברורה, יותר רחבה – פחות רחבה, אבל ממש היא אותה המציאות. כי הכל נבדק ומורגש לפי המגמה, לקבל לעצמי בלבד. שהרצונות, או חלק מהרצונות, מצטמצמים ומקבלים כוונה על מנת להשפיע, הכוונה הזאת היא מאוד משנה את התפיסה. כי היא מוציאה את האדם מעצמו, ומתחיל להרגיש את המציאות בכלים שהיו קודם זרים לו. שהיה דוחה אותם. שהיה שונא אותם, לא מסוגל לסבול אותם. ולכן בהם לא הרגיש כלום, כמו שאנחנו לא מרגישים את הזולת, מיהו, מהו, כואב לו, קורה לו משהו. אם זה מגיע אלי ובכלל בכלים שלי, אז אני מרגיש. אם זה לא מגיע אלי, הוא לא נכלל בכלים שלי, לא מרגיש. אני מרגיש מה שכל העולם שם סובל, שמח? כלום, אין לי כלים האלה להרגיש אותם. וזה ההבדל הגדול. זה מה שבעל הסולם רוצה לנו לספר. שנמצא לפנינו העולם הגדול מאוד, אנחנו מקבלים במגמה על מנת לקבל, לעצמי, אנחנו מרגישים רק חלק הקטן מהמציאות שממנו יכולים אנחנו להתפעל בכלים שנמצאים בנו, ברצונות הקטנים האלו, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד מושכלות. סך הכל. באלו הרצונות וערכים אנחנו מרגישים את העולם. הרצונות קטנים מאוד, ערכים סך הכל מאוד מוגבלים, שזה סך הכל נותן לי תמונת העולם. עומק הרצון, גודל הרצון, נותן לי עומק התפיסה. והאופנים האלו שאני מתפעל מהם, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, האופנים האלה נותנים לי צבעים, צורות של התפיסה, בסך הכל. לכן העולם הפנימי שלי הוא מאוד מאוד מוגבל. מה אנחנו מרוויחים מזה שאנחנו מתחילים לקבל תכונת ההשפעה. שאני מתחיל להתקשר למשהו מחוצה לי, זה נקרא תכונת ההשפעה. תכונת ההשפעה זה לא נקרא שאני מעצמי נותן למישהו, אין לי מה לתת, אף פעם אין דבר כזה ולא יהיה. אני לא ספק כוח וספק האור. אלא מה שמדובר כאן, שאני דואג לאחרים, מקבל רצונותיהם יותר חשובים מהרצונות שלי. ואז במידה הזאת רוצה להשפיע להם, רוצות לקיים את הרצונות שלהם. ואז אני מרגיש מחוצה לי, מה שמתקבל ברצונות שלהם. ומה מתקבל ברצונות שלהם? מה עכשיו מקובל? דבר מאוד מעניין, שם מקובל העולם העליון שלי. והם בעצמם? והם בעצמם לא מרגישים את זה או כן מרגישים, זה לא חשוב. כי כל אחד במידה שהוא מבטל את עצמו ומתקשר לאחרים, כך הוא מגלה את העולם העליון שלי. אז אני יכול להיכנס לרצונות של החבר ולקבל רצונותיהם של חברים כמו שלי, ודרכם אני מרגיש עד עולם אין סוף, תלוי במידה איך אני מבטל את עצמי ואיך אני מתאר אותם כגדולים. אז לאותו גובה הסולם, איך שאני מעלה אותם בהערכה שלי, אני עולה. והם בעצמם? והם בעצמם לפי מה שהם עובדים, ככה מקבלים, אותה הרגשת המציאות. זאת אומרת יכול להיות שאני נמצא בין האנשים הפשוטים ביותר, שככה מסתובבים ב.. ככה, לא רחוק ממני, ואני מתקשר אליהם ומבטל את עצמי כלפיהם. זה יכול להיות עבודה גדולה מאוד, כי מי הם, מה הם בעולם הזה? אבל אני עושה את זה. הם לא מבינים ולא יודעים אולי על זה בכלל. וכך אני, העיקר שיש תכל'ס, משהו, מישהו שאני יכול לבטל את עצמי אליו. וכך אני מקבל כלים החדשים להרגשת העולם הרוחני. נו, נראה מה הוא כותב.קבלה לעם שעור שלישי 14-9-12 דקה 8:32

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.