FANDOM


קיים רק דבר אחד, עולם אין סוף, כלי ואור, שעל ידי האור, על ידי הבורא , הגיעו לדבקות, נמצאים בדבקות. כי כך הבורא ברא את הרצון לקבל, הביא אותו דרך ארבע בחינות דאור ישר לדבקות. הדבקות הזאת, החיבור הזה שאור ממלא את הכלי נעשתה בכוח האור בלבד, אין כאן מצד הכלי שום עבודה. שום עבודה. זאת אומרת, שורש, א', ב', ג', ד', ד', מרגישה שהיא מלאה בהאור והאור ממלא אותה וסותם אותה ממש, ממלא כל הרצונות. זהו. זה המצב שנקרא "מלכות אין סוף". אחרי זה מתפתחת הבושה והצמצום, מצב זה הוא המצב המושלם, שנמצא בין אור לרצון, בין תענוג לרצון, והשלמות הזאת היא נקראת "מלכות דאין סוף". חוץ מזה, כל היתר יתר המצבים הם מדומים. העלמות, העולמות, העלמה, הנעלם, לא חשוב איך אפשר לפרש, אלא לא קיימים הם, העולמות, אין דבר כזה. מקובלים משיגים מה שקורה בהם במידת ההשתוות צורה שלהם עם האור, אז הם כותבים לנו על זה. שהם נכנסים לקשר ביניהם, הם לומדים וכותבים על זה, כמו שזוהר נכתב. מאיפה הם יודעים, המקובלים, כל הדברים האלה? מזה שמגלים. איפה זה מתגלה? בתוכם. מה מתגלה בהם? במידה שהם בונים תכונת ההשפעה מצדם. זאת אומרת, רצון לקבל שמקבל צורה של השפעה, שהוא יוצא מעצמו,כמו איזה כדור, כדור מלא בפנים עם הרצונות לקבל, ומתחיל להוציא מעצמו רצונות לקבל שהם רוצים לעבוד בהשפעה. אז יוצאים מהכדור כאלו חוטים החוצה, שרוצה להתקשר לאחרים, רוצה לשרת אותם.

מקובלים, שהם מגיעים לכאלו תיקונים, שמתוך רצון לקבל שלהם יוצא החוצה חלק ממנו ורוצה להשפיע, והרצון לקבל מה שנשאר בצמצום בינתיים  אז עד כמה שיוצאים החוטים האלו, הרצונות האלו החוצה בעל מנת להשפיע ומתקשרים לאחרים, זאת נקראת הדרגה שלהם. אז כל פעם הם משתנים יותר ויותר, ואז הם רואים את המערכת וכותבים לנו עליה.

זו כל חכמת הקבלה. במערכת הזאת, מתחילים להתקשר עם אחרים, זאת דרגת בינה בלבד. כמו שהלל הזקן אמר, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". זו דרגת חפץ חסד, בינה. ואחר כך נקרא אהבת הזולת,"ואהבת לרעך כמוך", זו כבר דרגת רבי עקיבא . שתי דרגות, לרצון לקבל. חפץ חסד, דרגת בינה ואחר כך דרגת כתר, "ואהבת לרעך כמוך". במצב הראשוןיש להם כלים מלכתחילה מקולקלים, מכלים האלו, יש שני תיקונים, זדונות ושגגות, גלגלתא עיניים שנשברה ואח"פ שנשבר בהתאם לזה, שגגות וזדונות. אז מגלגלתא עיניים הם מגיעים בתיקון לחפץ חסד, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", זה נקרא ששגגות הופכות לזכויות, והזדונות הופכות לשגגות, מתחברים אח"פ לגלגלתא ועיניים בלבד, מלכות נכללת בבינה. ואחר כך דרגה השנייה, שמתקנים גלגלתא עיניים עם האח"פ, זה "ואהבת לרעך כמוך", אז גם הזדונות הופכות להיות לזכויות. הכל זה נעשה מתוך הרצון לקבל שמתחיל לצאת מעצמו ולפרוס את עצמו כלפי האחרים. מקובלים שעושים פעולה כזאת, הם כותבים על זה. זו סך הכל כל הקבלה, אלו הספרים שלהם. לכן "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה", אין לך חוץ מזה שום דבר, זה כולל הכל אם אתה מגיע לתכונה הזאת. כי במציאות הכלים שלך, שאתה צריך להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך". גם כן "ואהבת", אומרים שהמצווה הזאת לא מחייבים אותה, את המצווה הזאת, כי אי אפשר לחייב אהבה. ומכל שכן "ואהבת את ה' א-לוהיך". דברים האלה כבר מתגלים בעזרת האור, "בעזרת ה'" מה שנקרא. הם מתגלים. אתה צריך לעשות מאמצים כלפי חברים כמה שאתה מסוגל. ועל אהבה מגיע האור והוא בונה בך את תכונת ההשפעה, שאז אתה מסוגל באמת, רק על ידי עזרת ה', רק על ידי עזרת האור שמאיר עליך ומביא לך תכונת ההשפעה בהתאם למאמצים שלך, אז אתה מגיע באמת לקיום של "ואהבת". זה סך הכל מה שקורה. הכל בפנים, הכל מתוך האדם.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.